הוא שנים כבר יושב בפינה ברח' אלנבי ליד הדואר המרכזי. היום הוא כבר איש זקן, עדיין עם ראסטות, כבר לבנות לגמרי.

על הרצפה לידו מגבעת שחורה עם כמה מטבעות. אנשים שעוברים במקום באופן קבוע כבר מזהים אותו. תמיד עם חיוך שהיום חושף שיניים רקובות.

לא מתחבר לקבצנים היושבים לידו ומידי פעם פוצחים במשחק שש בש המלווה בסיגריות.

הוא משתדל להתבדל. שותה תה, קורא לו צ'אי ומרתיח אותו בפינג'אן ישן המונח על גזיה למרגלותיו.

ליד הגזייה החדשה נמצא שרפרף קטן מקש.

לפני שנים רבות נסע לחיות בהודו. בטיול תרמילאים שאחרי השירות הצבאי נדלק על ההאשרם של אושו בפונה. זה היה ב1974 כשאושו ותלמידיו הקימו את הקומונה הבינלאומית של אושו. שם נשבה בקסם. הוא הלך שבי אחרי החיים הרוחניים של מדיטציות והקשבה לאושו ותלמידיו.

שם הכיר את תמר שגם היא הייתה אחרי השירות הצבאי. יפהפיה ג'ינג'ית עם המוני נמשים שכיסו את פניה כולן ורק עיניה התכולות בלטו כאומרות "בואו תטבעו בתוכי". כבחור צעיר שעוד לא ידע אהבה מהי, הוא טבע. לגמרי. לא היה מי שימשה אותו. רק בסדנאות ובמדיטציות הצליח לא לחשוב עליה.

לפני כמה ימים הגיעה בחורה צעירה, יכולה להיות נכדתו והתיישבה לידו על השרפרף. "אני רוצה צ'אי, אפשר?"

"ודאי, יהיה לי עונג להעניק לעלמה" ענה לה בשפה שהפתיעה אותה. הוא הדליק את הגזיה ורץ מהר למלא את הפינג'אן במים מהברז הציבורי הסמוך.

"נוח לעלמתי?" שאל בעודו מוזג את הצ'אי לכוס זכוכית קטנה. "הכל בסדר" ענתה לו בטון חסר סבלנות.

הוא נרתע והשתתק. הבחורה סיימה ללגום את המשקה בשלוקים קטנים והמשיכה לשבת בשתיקה.

הוא רגיל בשתיקות של נשים. יודע איך לנהוג איתן.

אחרי שנולדה ילדתם השלישית והצעירה ובעיצומו של המשבר הכלכלי והאישי שלו, הוא חווה הרבה רגעי שקט זועם. נירה זעמה בשתיקות ארוכות. על מגע לא היה מה לדבר. כשהגיע צו העיקול השלישי של ההוצאה לפועל, הושיבה אותו לשיחה נוקבת וקצרה במטבח. קצרה עד כדי משפט אחד "צא מהבית ותתחיל לשלם לי מזונות".

הבחורה הצעירה המשיכה להגיע בכל יום. התיישבה על השרפרף ובלא אומר ודברים שתתה את הצ'אי שהכין לה.

אחרי ימים רבים בהם נרקמו ביניהם יחסים שבשתיקה, פנה אליה עזריה ושאל לשמה "תמר" אמרה. עזריה חייך אליה חיוך רחב.

במראה היא לא הזכירה אותה אך שמה הקפיץ את ליבו העייף.

עברו עוד שבועות למכביר ונמשכה השגרה.

ביום קיץ חם ומהביל הסירה תמר את כובעה והסתובבה אל עזריאל.

"זכיתי בירושה גדולה ואני רוצה לקנות לך בית"

עזריאל המום אמר: "הרשי לי לסרב להצעתך הנדיבה. טוב לי היכן שאני נמצא. אני מוקיר אותך על הצעתך יוצאת הדופן"

"טוב אבל אין לי מה לעשות עם הכסף. בקשה תן לי לתת לך משהו שישמח אותך"

"לא אוכל לסרב לבקשת עלמתי, אך אבקש סכום קטן הרבה יותר מבית. אבקש להחליף את שיניי"

נהניתם? מוזמנים לשתף

מוזמנים להגיב