בשדה התעופה בשער היוצאים לברצלונה, ישבה עם טרנינג וחולצת טריקו פשוטה.

היא ידעה שתגיע העת ותלך בעקבות משאלת גאודי שלה, חלום שרקם עור וגידים מאז למד יובל אדריכלות. אהובה הלא מושג.

מאז שאבו אותה החיים לעולמות אחרים.

היא נישאה לכסף וחשבה שכך תגשים את יעודה.

הפעם האחרונה בה טסה לברצלונה הייתה ב1992 למשחקים האולימפיים. הייתה על תקן קישוט למי שהיה בעלה. היא ישבה לבושה במחלצותיה היפות השמורות לאירועים מיוחדים. באה ממשפחה ענייה והרגישה ניצחון בבגדים מפוארים.

הם נסעו לניסיון שיקום אחרי האירוע שהוציא את השד מכול אחד מהם.

הוא התאהב במזכירה, עיבר אותה והיא, בהתקף אלימות, הכתה אותה בחמת זעם וגרמה להפלה.

על מדרגות הרבנות הרגישה מוכתמת.

כשגבה לשער ידעה שהגיעה העת.

כול משבר הוא הזדמנות לצמיחה.

© כל הזכויות שמורות לטלי דויטשר שחר – אימון אישי והרצאות

נהניתם? מוזמנים לשתף

מוזמנים להגיב