– אתם רוצים שהם ילמדו כלים לחוסן נפשי.

– אתם רוצים  שהם ילמדו מה זה רצון חופשי ובחירה חופשית

– אתם רוצים שהם ילמדו את ההרגשה שהם מיוחדים

– ואתם רוצים לדעת לאהוב אותם בדיוק כמו שהם ללא קשר להישיגיהם

 

אני מניחה שאם אתם קוראים פוסט זה, אתם בוודאי אנשים אשר חוקרים את המשמעות של היותכם כאן, מחפשים דרכים חדשות לשפר את התנהגותכם ומעשיכם כאנשים בכלל וכהורים בפרט.

הדברים המובאים הם הדברים אשר עושים את השינוי המהותי ביותר. האם אתם מחשיבים עצמכם ככאלה המסוגלים לעשות שינוי גדול בחיים שלכם כאנשים וכהורים?

מה ואיך:

חוסן נפשי משקף את יכולתו של האדם להתמודד עם מצבים קשים, עם שינויים ועם משברים בחיים ולהצליח להסתגל לנסיבות החיים החדשות אשר נגרמו עקב מצבים אלו.

אנשים בעלי חוסן נפשי מאופיינים ב:

  •       תחושת שליטה על אירועים בחייהם
  •       תחושת מעורבות ומטרה בחיי היומיום
  •       גמישות ביכולת להסתגל לשינויים בלתי צפויים
  •       תפיסת מסוגלות עצמית: זהו אחד הגורמים המרכזיים לחוסן נפשי.  זו אמונתו של האדם
  •       כי הוא מסוגל לבצע פעולות שיקדמו אותו לעבר המטרה אשר הציב לעצמו.

החוסן הנפשי יכול להתפתח במהלך החיים בעזרת הכוונה ותמיכה מתאימה.

הגורמים שתורמים להתפתחות החוסן הנפשי של ילד / אדם:

  •       אווירה חמה, מקבלת ותומכת בבית: קשר טוב בין ההורים ותקשורת טובה ונעימה (ללא שימוש באלימות         מילולית)
  •       יחס של הערכה והעצמה מצד ההורים: היכולת לגלות את התכונות והכישורים החזקים של הילד ולהעצים          את הילד דרכם.
  •       תקשורת: ניהול שיחות ושיתוף של הילד בחיי המשפחה והשתתפות בחיי היומיום שלו.
  •       שיתוף פעולה בין ההורים וחשיבה משותפת על חינוך הילדים, יחזק את החוסן הנפשי של הילד, גם                 במקרים של גירושין.

קראו כאן עוד על משמעות קשר זוגי בונה..

כהורים חשוב לנו לתת לילדנו דבר כלי משמעותי נוסף לחיים: את ההבנה כי בידם האפשרות לבחור לעצמם את מה שנכון וטוב להם.

 

כשהבן שלי עלה לכיתה א' שלחנו אותו לבית ספר דמוקרטי.

הרצון שלנו היה כי גם שם, כמו בבית, הוא יקבל כלים לרצון חופשי.

במסגרת בית הספר היה עליו בכל שנה לבחור מתוך מגוון השיעורים את מה שילמד.

עם השנים הוא למד לבחור את השיעורים אותם רצה מתוך עניין וחשיבה קדימה.

למרות החופש אותו חווה בבית הספר היסודי, כשהגיע לסוף כיתה ו', החליט מתוך רצונו החופשי לעבור לבית ספר רגיל מתוך מחשבה שיהיו לו שם יותר חברים (מה שהתברר כנכון מאוד).

תמכנו בו מתוך אותה התפיסה של בחירה חופשית (למרות המחשבה שלי כי בית ספר רגיל פחות תומך ברצון החופשי) והוא היה מאושר בעיקר מתוך תחושת החופש הגדולה שחווה מתוך בחירה זו.

אנחנו חיים בחברה בה הרוב מוכתב ומוגדר מראש, להיות כמו כולם זו תפיסה רווחת, ילדים לא תמיד יודעים לגלות מתוך "מסכי הכך צריך" ומה נהוג ואיך ומה מפדח או לא.. הם זקוקים ליד מכוונת על מנת שילמדו להכיר את הרצונות העמוקים שלהם.

בחירה חופשית או רצון חופשי

לפי תפיסה זו לאדם / ילד יש בכל זמן נתון את הזכות, היכולת והחופש להחליט לבחור את מעשיו ובכך לקבוע את השתלשלות חייו.

כולנו היינו ילדים פעם ובכולנו עדיין קיים הילד שמחפש חום והכרה. כשנגיע למקום שלנו נרגיש כי הבחירות שלנו הן הדבר הכי נכון ואינן מונעות מתוך "מה שאנחנו צריכים לעשות" אלא מתוך "מה שאנחנו רוצים לעשות". זה המקום בו אנחנו מתחילים להבין את המשמעות של לבחור מחדש בכל יום את חיינו J

קראו כאן עוד על האפשרות להיות אדם חופשי

כדי לתת לילד כלים לרצון ובחירה חופשית יש לתמוך בו וללכת עם רצונותיו תוך הצבת גבולות ברורים לגבי הדברים הנוגדים התנהגות מוסרית או כזו הפוגעת באחר.

 

ילדים זקוקים לנו ההורים להכוונה, להראות להם את הדרך, לכוון אותם בהתמודדויות היומיומיות, לתת להם את היכולת להבין את משמעות הבחירה והאחריות שהם לוקחים בכל בחירה שהם עושים.

חלק מתהליך הלימוד מחיב אותנו כמבוגרים לאפשר סביבה תומכת רגועה ומפרגנת המאפשרת לילד לבחור מתוך שקט והתבוננות אמיתית פנימה.

הסערות בחיינו יכולות להשפיע פעמים רבות על הילדים אשר הופכים לניצבים בתסריט שאנחנו מכתיבים בבית ויש לתת את הדעת לכך שילד, כמו מבוגר, זקוק ליחס מכבד. לכן יש לדבר אליו בכבוד כמו שאנו מדברים לכל אדם מבוגר אחר.

כ"כ הרבה פעמים שמעתי הורים צועקים, זועמים וכועסים על הילדים שלהם

איך אדם מבוגר יכול לדבר עם ילד בחוסר כבוד? למה זה הופך אותו?

למה הורים מרשים לעצמם להעליב? להיות בוטים? (גם זה אל זה).

המבוגרים יכולים לצעוק, הילד תלוי בהם ואל מול הצעקות והגערות הילד עומד חסר אונים.

האם הייתם מרשים לעצמכם לצעוק ולכעוס כך על אדם מבוגר?

כפי שאנחנו נוהגים בפנייתנו למבוגרים בחיינו, כך כהורים בפנייה לילדנו נפנה לשאול אותו האם זה מתאים לו עכשיו.

אולי הוא עסוק בדברים אחרים ויוכל להתפנות עוד זמן כשהמשחק / סרט / תכנית יגמרו.

רצוי לשאול את הילד כמה זמן יקח עד שיתפנה ולסכם איתו שכשייגמר הזמן, יבוא לעזור. או להחליט על זמן שנותר עד ש…

ילד ירצה להתחשב ולעזור כשהוא רואה שמתחשבים בו, ילד ירצה לקחת חלק אם יתנו לו מקום.

כדאי ורצוי לשוחח עם הילד כמה שיותר במקום להטיל עליו הוראות ומטלות

על ההורים לזכור כפי שהם היו ילדים כי כל ילד רוצה להוות תרומה משמעותית לעולם.

החלומות של ילדינו היום הם העולם של העתיד !!

נתחיל מלהיות דוגמא משמעותית בבית:

כדאי לשאול את הילד במה הוא רוצה לעזור בבית?  תתפלאו לשמוע כמה רעיונות יצירתיים יהיו לילד כשהרעיון של עזרה בבית יבוא כהצעה ולא כהוראה.

בנוסף לכל אלה, לתת מקום ולשוחח כמה שיותר עם הילדים, להתעניין בעולמם ולספר על עולמכם – שיתוף כזה מפתח את האינטליגנציה הרגשית של הילדים ומחזק את הבטחון העצמי.

והבסיס הכי חשוב בעיניי: להגיד ולהראות כמה אתם אוהבים וכמה הם מיוחדים בכל הזדמנות ובכל צורה העולה על דעתכם.

 

באהבה, טלי

 

נהניתם? מוזמנים לשתף

מוזמנים להגיב